בנִקְבַּת עין יזרעאל שנמצאת בעמק חרוד למרגלות הרי הגלבוע תמצאו בריכת שכשוך גדולה שעומקה כמטר אחד, והיא מלאה במים לכל אורך השנה, בזכות הזרמה קבועה של מי נחל חרוד, באמצעות תחנת שאיבה של מקורות.
במרכז הבריכה עומד בית משאבות מתקופת המנדט, שאיננו פעיל יותר, והיא מוקפת בחורשת עצי אקליפטוס גבוהים רבים המספקים צל ומקלט מהשמש, מה שהופך את המקום לנקודת התרעננות נעימה במיוחד.
אחת האטרקציות המהנות במקום היא זחילה במעברי המים של ניקבת המעיין היפהפייה, שנמצאת כ-20 מטרים דרומה לחורשה.
מעיין הנקבה, הבנוי בצורת אות T, עשוי מאבן ובטון. עומק המים בתוכו הוא כחצי מטר, וגובה המעברים הוא כמטר וחצי, למעט לקראת היציאה הנמוכה היותר, שמחייבת הליכה מעט שפופה יותר.
כדי להיכנס לנקבה עוברים דרך פיר בזרוע המזרחית והולכים כ-20 מטר עד שהדרך מתפצלת לשתיים. פניה שמאלה תוביל אתכם למעבר אלה פיר הכניסה השני, הנמוך יותר מבין השניים, ובשל כך גם הקשה יותר להליכה. פניה ימינה תוביל אתכם אל פתח הנקבה המוביל את מי המעיין אל הבריכה.
המעיין בתנ"ך
בספר שמואל א' (פרק כ"ט) מוזכר עין יזרעאל בתור נקודת ההתכנסות של בני ישראל טרם יציאתם למלחמה בפלישתים בגלבוע, בה נפלו שאול המלך ובנו יהונתן.
העיר המקראית יזרעאל, לרגליה נובע המעיין, מוזכרת בתנ"ך משום שבה קבעו המלך אחאב והמלכה איזבל המרושעים את ארמונם ובירת ממלכתם. ומדוע רשע? ישנן לא מעט סיבות, אך מעל כולן עומדת פרשת כרם נבות, כפי שסופר במקרא (ספר מלכים א' פרק כ"א).